יצירת עצם לצורך השתלות שיניים
במקרה שגובה העצם מתחת לרצפת הסינוס אינו מאפשר החדרת השתל ללא שיחדור לחלל הסינוס יש לשקול ביצוע הרמת סינוס, טיפול בו מעבים את גובה הלסת על ידי הוספת תחליף עצם (חומר שעם הזמן הופך לעצם) לאזור זה.
הרמת סינוס
עקב המגבלות האנטומיות בחלקו האחורי של הלסת העליונה, במקרים רבים ביצוע השתלות באזור זה יצריך טיפול משלים שנקרא הרמת סינוס.
המטרה של טיפול זה ליצור גובה עצם מספק לתמיכה של השתל.
הסינוס המקסילרי (או מערת האף) הוא חלל אוויר בתוך הפנים הממוקם בין הקצה העליון של השיניים לגבול התחתון של ארובת העין.
כאשר גובה העצם מתחת לרצפת הסינוס אינו מאפשר החדרת השתל ללא שיחדור לחלל הסינוס יש לשקול ביצוע הרמת סינוס. בטיפול זה מעבים את גובה הלסת על ידי הוספת תחליף עצם (חומר שעם הזמן הופך לעצם) לאזור בו הוא נדרש.
הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית או בעזרת סדציה תוך וורידית, ובחלק גדול מהמקרים ניתן לשלב את החדרת השתלים עם הניתוח להרמת הסינוס, דבר שיקצר את זמן ההמתנה בין הניתוח לבניית השיניים עליהם.
במקרים מסויימים ניתן לשלב ריכוז גבוה של טסיות המופקות מהדם בכדי לשפר את תהליך ההחלמה מהטיפול.
אם נאמר לך שיש צורך בהרמת סינוס לביצוע השתלות - אין סיבה לחשש. מדובר בטיפול המבוצע יומיומית על ידי מנתחי פה פנים ולסתות, ובעזרת טכניקה כירורגית קפדנית הסבירות לסיבוכים אינו גבוה.
השתלת עצם
בין אם עקב זיהום שספג את הלסת, חסר שן לאורך זמן, או האנטומיה הטבעית, לעיתים אין אפשרות לבצע השתלה ללא עיצוב הלסת מחדש על ידי השתלת עצם.
ישנם קטגוריות שונות של השתלות עצם הנבדלות בסוג החומר המושתל:
-
עצם אוטוגנית: עצם עצמית הנלקחת מאזור אחר בגוף (האגן, הגולגולת, הלסת התחתונה או העליונה). לסוג זה של השתלת עצם ישנם ייתרון שכן משתמשים בתאים חיים שכבר קיימים בגוף המטופל במשך שנים רבות, ולכן סיכויי הקליטה וההצלחה הם הטובים ביותר.
-
תחליפי עצם (או "עצם מלאכותית") : תחליפי עצם מגיעים מיצרנים שונים והם מבוססים על חומרים מגוונים. המשוטף לכולם הוא יצירת מעין מטריצה באזור הנדרש שלתוכה נבנית עצם חדשה. היתרון הגדול של שימוש בתחליפי עצם הוא שמדובר במוצר מדף שהשימוש בו אינו מצריך אתר ניתוחי נוסף. החיסרון לעומת זאת הוא שסוג זה של השתלת עצם אינו מתאים לכל מקרה.
חשוב לזכור שכל אתר הנזקק להשתלת עצם הוא ייחודי ומצריך טיפול שונה.
לצורך תכנון הניתוח המתאים יש צורך בצילומי רנטגן מתאימים, החלטה לגבי סוג השיקום המתוכנן וכן הערכה של גורמים נוספים המשפיעים על תכנית הטיפול.



